במחקר רטרוספקטיבי, חוקרים בחנו את הקשר בין מינון והיענות לטיפול בתרופות נוגדות דמנציה לבין תוצאים ארוכי טווח במחלת אלצהיימר. במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Alzheimer's research & therapy, החוקרים ביקשו לבדוק האם טיפול מיטבי בתרופות נוגדות דמנציה, מבחינת מינון והיענות, במהלך שלוש השנים הראשונות לאחר האבחנה של מחלת אלצהיימר, קשור בהאטת התקדמות המחלה ובשיפור השרידות.
עוד בעניין דומה
החוקרים השתמשו בנתונים משירות הבריאות הלאומי של קוריאה (NHIS), הכולל כ-47 מיליון מבוטחים. מתוך 1,704,547 מקרים של דמנציה שאובחנו בין השנים 2010-2016, נכללו 466,773 מטופלים עם אבחנה קלינית של מחלת אלצהיימר.
נותחו נתוני מרשמים לתרופות נוגדות דמנציה (מעכבי אצטילכולין אסטראז וממנטין), תוך סיווג המינון וההיענות במהלך שלוש השנים הראשונות למחלה כטיפול מיטבי לעומת טיפול תת מיטבי. התוצאים הקליניים שנבדקו כללו התקדמות לדמנציה בדרגה בינונית-קשה, אשפוז מוסדי ותמותה.
מתוצאות המחקר עולה כי מטופלים ששמרו על טיפול מיטבי (מינון והיענות) במהלך שלוש השנים הראשונות להפחתת התקדמות המחלה, חוו שיעור נמוך יותר של החמרה לדמנציה בדרגה בינונית-קשה, בהשוואה למטופלים שקיבלו טיפול תת מיטבי.
ניתוחי רגרסיה הראו כי טיפול מיטבי היה קשור באופן מובהק עם ירידה בהתקדמות המחלה (יחס סיכויים מותאם 0.807 להיענות ו-0.704 למינון, p<0.0001) וכן עם ירידה בתמותה מוקדמת בתוך חמש שנים.
לא נמצאו הבדלים מובהקים בשיעורי תמותה או אשפוז מוסדי בין הקבוצות, מלבד הבדל מובהק בתמותה בטווח של חמש שנים.
החוקרים סיכמו כי מינון התרופות וההיענות לטיפול קשורים באופן בלתי תלוי בשיפור תוצאים ארוכי טווח במחלת אלצהיימר. שמירה על טיפול מיטבי בשלבים המוקדמים של המחלה עשויה לעכב את התקדמותה ולשפר שרידות. מחקר זה, המבוסס על נתונים מהעולם האמיתי בקנה מידה לאומי, מספק תימוכין משמעותיים לחשיבות מתן טיפול הולם ומתמשך במחלה זו.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות