מטרת החוקרים הייתה לבחון את השכיחות וגורמי הסיכון לתלות בקטטר בקרב חולים עם ובלי התכווצות מופחתת של שלפוחית השתן (diminished bladder contractility - DC) לאחר אנוקלאציה של הערמונית בלייזר הולמיום (holmium laser enucleation of the prostate - HoLEP).
עוד בעניין דומה
חסימת מוצא שלפוחית השתן (Bladder outlet obstruction - BOO) עקב היפרפלזיה שפירה של הערמונית (benign prostatic hyperplasia - BPH) שכיחה אצל גברים מזדקנים וניתן לטפל בה באמצעות HoLEP. עם זאת, DC גם היא שכיחה מאוד (9%-48%) ויכולה להיות בלתי ניתנת להבחנה קלינית מ- BOO ללא אורודינמיקה (urodynamics UDS). בעוד ש-HoLEP מטפל ביעילות ב-BPH/BOO, נתוני התוצאים הקליניים עבור חולים עם DC נותרו מוגבלים.
המחקר בוצע במתכונת רטרוספקטיבית. במחקר הוכללו 179 חולים עם UDS טרום ניתוחי שעברו HoLEP בין השנים 2018-2023. התכווצות מופחתת הוגדרה כמדד התכווצות שלפוחית השתן (Bladder Contractility Index BCI) < 100. ניתוחים סטטיסטיים כללו רגרסיה לוגיסטית חד-משתנית ורב-משתנית.
תוצאות המחקר הדגימו שמבין 179 חולים, ל-103 (57.5%) הייתה DCי(BCI < 100). לאחר HoLEP, כל החולים עם התכווצות תקינה (normal contractility NC) נתנו שתן באופן עצמוני, בעוד ש-7.8% מהחולים עם DC היו תלויים בקטטר (P = .01) במעקב ממוצע של 28 חודשים. BCI טרום ניתוחי נקשר לתלות בקטטר לאחר HoLEP (יחס הסיכויים 0.97, רווח בר סמך 95% 0.95-1.00, P = .046). ציוני תסמיני הערמונית הבינלאומיים לאחר הניתוח היו גבוהים משמעותית בקבוצות DC בהשוואה לקבוצות NC, למרות שלשתי הקבוצות היו ציונים דומים לפני הניתוח.
החוקרים הסיקו כי HoLEP אפשר ל-95.5% (171/179) מהחולים להשתחרר ממצב של תלות בקטטר. עם זאת, חולים עם DC נטו יותר להזדקק לקטטר לאחר הניתוח ודיווחו על תסמינים גרועים יותר בדרכי השתן בהשוואה לחולים עם NC. תוצאות המחקר תומכות בקבלת טיפול UDS כאשר קיים חשש קליני ל-DC, מכיוון שהדבר עשוי להנחות קבלת החלטות משותפת לפני טיפול עם HoLEP.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות