במחקר עוקבה רטרוספקטיבי, שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת European Radiology, חוקרים בחנו את ההשפעה של רדיותרפיה תוך-ניתוחית (intraoperative radiotherapy) לעומת רדיותרפיה לאחר ניתוח (postoperative radiotherapy) על שרידות ארוכת טווח בקרב מטופלות עם סרטן שד מוקדם שעברו ניתוח משמר שד.
עוד בעניין דומה
במחקר הושוותה ההשפעה של רדיותרפיה תוך-ניתוחית, רדיותרפיה לאחר ניתוח והיעדר טיפול קרינתי על השרידות הכוללת (OS) במטופלות עם סרטן שד בשלב מוקדם בסיכון נמוך, וכן זוהו גורמים המשפיעים על יעילות שיטות הקרנה שונות.
החוקרים איתרו 336,785 נשים שעברו ניתוח משמר שד בין השנים 2000–2019 מתוך מאגר SEER. מהן, 2730 טופלו ברדיותרפיה תוך-ניתוחית, 259,311 טופלו ברדיותרפיה לאחר ניתוח ו-74,744 לא קיבלו טיפול קרינתי.
בוצעה השוואה בין הקבוצות לאחר איזון משתני רקע באמצעות התאמת ציון נטייה (propensity score matching). חישוב השרידות בוצע באמצעות שיטת קפלן-מאייר וניתוח נקודת ציון (landmark analysis), וגורמי סיכון לשרידות נבדקו במודל רגרסיית Cox. בוצעו ניתוחי תת קבוצות להערכת גורמים המשפיעים על יעילות שיטות הקרנה שונות.
מתוצאות המחקר עולה כי בטווח הקצר (עד 48 חודשים), לרדיותרפיה תוך-ניתוחית היתה פרוגנוזה טובה יותר מאשר לרדיותרפיה לאחר ניתוח (p = 0.028), אך לאחר 48 חודשים לא נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי השיטות (p = 0.318). לקבוצת המטופלות שלא קיבלו קרינה היתה הפרוגנוזה הגרועה ביותר. בקרב נשים מתחת לגיל 50 ונשים עם תת סוג ללא רצפטורים הורמונליים, הקרינה לא השפיעה באופן מובהק על הפרוגנוזה (p > 0.05).
החוקרים סיכמו כי מטופלות עם סרטן שד מוקדם שעוברות ניתוח משמר שד מרוויחות באופן מובהק מטיפול קרינתי. השרידות בטווח הקצר והארוך לאחר רדיותרפיה תוך-ניתוחית אינה נחותה ביחס לרדיותרפיה לאחר ניתוח, וממצא זה תומך בשימוש ברדיותרפיה תוך-ניתוחית כחלופה יעילה עבור מטופלות שאינן מתאימות או שאינן יכולות לעבור רדיותרפיה לאחר ניתוח.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות