לא ברור האם פרק הזמן המקובל של חודש וחצי עד חודשיים לאחר ניתוח רדיקלי לכריתת הערמונית (radical prostatectomy) עקב סרטן הערמונית מספיק כדי לקבוע בצורה מהימנה את קיומן של רמות PSAי(prostate-specific antigen) מתמשכות.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת JAMA Oncology, חוקרים ביקשו לקבוע מהו הזמן הנדרש באופן מיטבי כדי לזהות במדויק רמות PSA מתמשכות לאחר ניתוח רדיקלי לכריתת הערמונית.
מחקר עוקבה זה בחן האם קיימת אינטראקציה מובהקת בין רמת ה-PSA לפני הניתוח (מעל 20 ננוגרם למ"ל לעומת 20 ננוגרם למ"ל ומטה) לבין מצב ה-PSA לאחר הניתוח (רמות מתמשכות לעומת בלתי ניתנות לגילוי). בנוסף, הוא בחן את ההשפעה של אינטראקציה זו על הסיכון לתמותה מסרטן הערמונית ועל תמותה מכל סיבה.
האנליזה הותאמה לגורמים פרוגנוסטיים מוכרים בסרטן הערמונית, גיל בזמן הניתוח, שנת הניתוח וכן שימוש תלוי זמן בטיפול קרינתי או טיפול הורמונלי לאחר הניתוח. כמו כן, נבדק האם רמות PSA מתמשכות גבוהות יותר קשורות לפרוגנוזה גרועה יותר.
נאספו נתונים על חולים עם מחלה בשלב T1N0M0 עד T3N0M0 שעברו ניתוח רדיקלי לכריתת הערמונית בשני מרכזים אקדמיים בין השנים 1992 ל-2020. המעקב נמשך עד נובמבר 2023 והנתונים נותחו בין יולי 2024 לינואר 2025. החשיפה במחקר היתה ניתוח רדיקלי לכריתת הערמונית ואילו התוצאים העיקריים היו יחסי סיכונים מותאמים לתמותה מסרטן הערמונית ולתמותה מכל סיבה.
מתוך 30,461 מטופלים בקבוצת הגילוי, הגיל החציוני היה 64 (טווח בין רבעוני 59-68) שנים. בנוסף, מתוך 12,837 בקבוצת האימות, הגיל החציוני היה 59 (טווח בין רבעוני 54-64) שנים.
תוצאות המחקר הדגימו כי בקרב מטופלים עם PSA מתמשך, אלה עם רמות PSA טרום ניתוחיות של מעל 20 ננוגרם למ"ל היו בעלי סיכון נמוך יותר באופן מובהק לתמותה מכל סיבה (יחס סיכונים מותאם 0.69; רווח בר-סמך 95%: 0.51-0.91; P = 0.01; אינטראקציה P < 0.001) ולתמותה מסרטן הערמונית (יחס סיכונים מותאם 0.41; רווח בר-סמך 95%: 0.25-0.66; P < 0.001; אינטראקציהP = 0.02), בהשוואה לאלה עם PSA של 20 ומטה. תוצאה זו נותרה גם לאחר התאמה לנפח הערמונית ואוששה בקבוצת האימות עבור סיכון לתמותה מסרטן הערמונית.
ייתכן שמדובר במטופלים עם PSA גבוה לפני הניתוח שהיו יכולים להגיע לרמות PSA בלתי ניתנות לגילוי אם ההערכה היתה מתבצעת לאחר פרק זמן ארוך יותר לפני תחילת הטיפול לאחר הניתוח.
יש לציין כי מטופלים עם PSA גבוה מ-20 ננוגרם למ"ל לפני הניתוח קיבלו בתדירות גבוהה יותר ובזמן קצר יותר טיפול קרינתי ו/או טיפול הורמונלי לאחר הניתוח (244 מתוך 446 [54.7%], חציון זמן של 2.68 [טווח בין רבעוני 1.51-4.40] חודשים), לעומת מטופלים עם PSA של 20 ומטה (338 מתוך 972 [34.8%], חציון זמן של 3.30 [טווח בין רבעוני 2.00-5.39] חודשים). זמנים אלה היו קצרים יותר מהזמן שלקח לחולים אחרים להגיע ל-PSA בלתי ניתן לגילוי (חציון 2.96 חודשים לעומת 3.37 חודשים, בהתאמה).
בנוסף, רמות PSA מתמשכות גבוהות יותר היו קשורות באופן מובהק לעלייה בסיכון לתמותה מכל סיבה (יחס סיכונים מותאם 1.14; רווח בר-סמך 95%: 1.04-1.24; P = 0.004) ולתמותה מסרטן הערמונית (יחס סיכונים מותאם 1.27; רווח בר-סמך 95%: 1.12-1.45; P < 0.001).
החוקרים מסכמים כי בדיקת רמות PSA לפחות שלושה חודשים לאחר ניתוח רדיקלי לכריתת הערמונית עשויה להפחית טיפול יתר. בנוסף, רמות PSA מתמשכות גבוהות יותר היו קשורות לפרוגנוזה גרועה יותר.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות