האטיולוגיה של הרפס גניטלי השתנתה בשנים האחרונות, עם עלייה בשכיחות הזיהומים הנגרמים על ידי הנגיף הרפס סימפלקס מסוג 1 (HSV-1, herpes simplex virus type 1). מחקר שפורסם בשנת 2003 דיווח כי 48.9% ממקרי ההרפס הגניטלי באוכלוסיה במכללה יוחסו ל-HSV-1.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Sexually Transmitted Diseases, חוקרים ביצעו אנליזה של בדיקות PCRי(polymerase chain reaction) חיוביות ל-HSV מדגימות אנו-גניטליות. הדגימות נאספו מסטודנטים לתואר ראשון ולתארים מתקדמים בין השנים 2013 ל-2022 במרפאה במכללה. המקרים שנגרמו על ידי HSV-1 ו-HSV-2 הוערכו והושוו לפי מגדר, עם השוואת הממצאים למחקר קודם מהשנים 1993 עד 2001.
במהלך תקופת המחקר זוהו 691 תוצאות חיוביות לנגיף HSV בבדיקות PCR מתוך סך של 2,685 דגימות. תוצאות המחקר הדגימו כי מבין המקרים החיוביים, 600 (86.8%) יוחסו ל-HSV-1, כאשר 520 מקרים (75.2%) נמצאו בקרב נשים.
לשם השוואה, מחקר קודם שבוצע בין השנים 1993 ל-2001 דיווח כי 48.9% (244 מתוך 675) מכלל התוצאות החיוביות נגרמו מ-HSV-1. נתון זה מייצג עלייה מובהקת של פי 1.8 באחוז המקרים החיוביים ל-HSV-1 מבין כלל המקרים החיוביים ל-HSVי(χ2 = 16.548, P < 0.001).
החוקרים מסכמים כי 86.8% מתוצאות הבדיקות החיוביות להרפס גניטלי בין השנים 2013 ל-2022 יוחסו ל-HSV-1. נתון זה מצביע על כך שרוב המקרים החיוביים להרפס בסביבה זו נגרמים כיום על ידי HSV-1, עלייה מובהקת בהשוואה למחקר הקודם בנושא.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות