טיפול נאו-אדג'ובנטי כולל הוא פרדיגמה חדשה לטיפול בסרטן הרקטום. עד כה לא נקבעו לוחות הזמנים האופטימליים לביצוע טיפולי הכימותרפיה והקרינה (CRT – Chemoradiotherapy) והכימותרפיה הטרום ניתוחיים.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו מחקר שלב 2 אקראי רב-מרכזי בסגנון pick-the-winner על בסיס ההשערה של תגובה פתולוגית מלאה (pCR – pathologic complete response) גבוהה יותר ב-25% לאחר טיפול נאו-אדג'ובנטי כולל בהשוואה ל-15% הסטנדרטיים לאחר CRT טרום ניתוחי.
במחקר השתתפו מטופלים עם סרטן הרקטום בשלב 2 או 3 והם חולקו לקבוצה A בה קיבלו טיפול אינדוקציה עם כימותרפיה שכלל שלושה מחזורים של Fluorouracil,יLeucovorin ו-Oxaliplatin לפני CRT (גריי 50.4) עם Fluorouracil או Oxaliplatin, או לקבוצה B בה קיבלו טיפול קונסולידציה עם כימותרפיה לאחר CRT. נקודות הסיום המשניות במחקר כללו רעילות, היענות, ותחלואה הקשורה לניתוח.
מתוך 311 מטופלים שנכללו במחקר, 306 התאימו להערכה (156 מטופלים מקבוצה A ו-150 מטופלים מקבוצה B). החוקרים מצאו כי תופעות לוואי בדרגה 3 או 4 כתוצאה מ-CRT היו נמוכות יותר (37% בהשוואה ל-27%) וכי ההיענות ל-CRT היתה גבוהה יותר בקבוצה Bי(91%,78% ו-76% בהשוואה ל-97%, 87% ו-93% מהמטופלים שקיבלו הקרנות במינון גבוה יחד עם Fluorouracil ויחד עם Oxaliplatin בקבוצות A ו-B, בהתאמה).
בנוסף, החוקרים מצאו כי 92% בהשוואה ל-85% השלימו את כל מחזורי הכימותרפיה בטיפול האינדוקציה או הקונסולידציה, בהתאמה.
החוקרים מצאו כי מרווח הזמן הארוך יותר בין סיום ה-CRT לביצוע הניתוח בקבוצה B (חציון של 90 בהשוואה ל-45 ימים בקבוצה A) לא הוביל לעלייה בתחלואה כתוצאה מהניתוח. עוד נמצא כי pCR באוכלוסיית הכוונה-לטפל (Intention-to-treat) הושג ב-17% מהמטופלים בקבוצה A וב-25% מהמטופלים בקבוצה B. כלומר, רק קבוצה B, עם P<0.001 ולא קבוצה A עם P=0.210, עמדה בהשערה הסטטיסטית שהוגדרה מראש.
המסקנות של החוקרים היו כי CRT תחילה ולאחר מכן כימותרפיה הובילו להיענות טובה יותר ל-CRT אך נמוכה יותר לכימותרפיה בהשוואה לקבוצה A. החוקרים יבצעו מעקב ארוך טווח על מנת להעריך האם ה-pCR הטובה יותר שנצפתה בקבוצה B מתורגמת לכדי תוצאים אונקולוגיים טובים יותר.
מקור:
Fokas, E. et al. (2019) Journal of Clinical Oncology 37,4.
תגובות אחרונות