תפקודי הכליות יורדים עם העלייה בגיל, דבר המעלה את הסיכון לנזק כתוצאה מעלייה בריכוז של תרופות רבות בדם. למרות שמרבית ההחלטות על שינוי מינון תרופתי במטופלים בגיל 65 ומעלה נעשות על סמך eGFR י(estimated glomerular filtration rate), פינוי קריאטינין (Cockcroft-Gault) מהווה כלי מדויק יותר להערכת התפקוד הכלייתי.
עוד בעניין דומה
מטרת המחקר היתה לבדוק את שיעור המרשמים הניתנים בשונה מההמלצות עבור מטופלים בגילאי 65 ומעלה עם תפקוד כלייתי ירוד במסגרת הרפואה הראשונית ולהעריך את ההשפעה של שימוש ב-eGFR במקום פינוי קריאטינין לחישוב התפקוד הכלייתי.
החוקרים ביצעו מחקר חתך שכלל מידע אנונימי לגבי מרשמים אשר ניתנו למטופלים בגילאי 65 ומעלה מתוך 80 מרפאות (70,900 מטופלים) בצפון אנגליה. החוקרים ביצעו ניתוח של השכיחות של מתן מרשמים מחוץ להמלצות עבור שמונה תרופות.
החוקרים אספו מידע בנוגע לגיל, מין, משקל, קריאטינין בסרום ו-eGFR. כמו כן, פינוי קריאטינין (Cockcroft-Gault), כמדד לתפקוד הכלייתי, חושב באמצעות משקל הגוף בפועל והוערך לפי משקל הגוף הרצוי.
תוצאות המחקר הראו שהתפקוד הכלייתי היה נמוך מדי עבור ההמלצות שניתנו ב4-40% מהמטופלים בגילאי 65 ומעלה, וב-24-80% מהמטופלים בגילאי 85 ומעלה, אף על פי שהמטופלים עברו בדיקות להערכת תפקודי הכליות לאחרונה.
השימוש ב-eGFR הוביל להערכה של תפקודי כליות גבוהים יותר מהמצב בפועל בקרב 3-8% מהמטופלים בגילאי 65 ומעלה וב-13%-58% מהמטופלים בגילאי 85 ומעלה. החוקרים מצאו שגיל מבוגר הוא גורם מנבא לסיכון גבוה יותר להערכה נמוכה מדי של התפקוד הכלייתי בהקשר של מתן מרשמים לתרופות שנבדקו במחקר.
מסקנות המחקר הראו שבמקרים רבים לא נעשית התאמה של מינוני תרופות לתפקוד כלייתי ירוד עבור מטופלים בגילאי 65 ומעלה במסגרת הרפואה הראשונית. כמו כן, שימוש ב-eGFR עשוי להוביל פעמים רבות להערכת יתר של התפקוד הכלייתי, ולכן, יש צורך להשתמש בפינוי קריאטינין (Cockcroft-Gault). קיים צורך בהתערבות אשר תעזור לרופאים בהתאמת מינונים עבור מטופלים עם תפקודי כליה ירודים.
מקור:
Wood, S. et al. (2018) British Journal of General Practice 68, 670.
תגובות אחרונות